שאלה בהלכות פריה ורביה.
שאלה:
א. האם מי שנולדו לו בן ובת ומתו,
ב. ואם הנכד והנכדה שלו שנלדו מבנו ובתו התחתנו ונולד להם בן ומתו בנו ובתו ונכדיו ונשאר רק הנין היחיד הזה האם קיים פו"ר?
תשובה: הנה עיקר דין פריה ורביה נידון בשולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א סעיף ה וסעיף ו.
וכתב שם בסעיף ה: כיון שיש לאדם זכר ונקבה, קיים מצות פריה ורביה, והוא שלא יהיה הבן סריס או הנקבה איילונית. ובסעיף ו כתב: נולדו לו זכר ונקבה, ומתו והניחו בנים, הרי זה קיים מצות פריה ורביה. בד"א, כשהיו בני הבנים זכר ונקבה, והיו באים מזכר ונקבה, אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו, הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה. אבל אם היו לו בן ובת, ומתו, והניח אחד מהם זכר ונקבה, עדיין לא קיים מצוה זו. הגה: היה הבן ממזר או חרש, שוטה וקטן, קיים המצוה. (ב"י בשם הרשב"א).
ודייקו הנו"כ ממש"כ וקטן שאין לחוש כשיגדל לא יהיה ראוי להוליד היות ומיעוטא אינם ראויים להוליד לא חישינן למיעוטא אבל אם עכשיו הנכד הוא טומטום הרי לא יצא יד"ח פריה ורביה.
ולענין שאלתך השניה
מתוך דברי השו"ע הנ"ל שכתב "נולדו לו זכר ונקבה, ומתו והניחו בנים, הרי זה קיים מצות פריה ורביה. בד"א, כשהיו בני הבנים זכר ונקבה, והיו באים מזכר ונקבה, אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו, הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה. אבל אם היו לו בן ובת, ומתו, והניח אחד מהם זכר ונקבה, עדיין לא קיים מצוה זו".
וה״ה אם הם הניחו בני בנים קיים הזקן פו״ר. (יש״ש יבמות פ״ו סי׳ כ״ט הביאו בית משה על אה״ע או"ח ה׳). ועי׳ כסף משנה הלכות ת״ת פ״א הלכה ב׳, דגם בן בן בנו בכלל בני בנים הם.
וכל עוד שעד מותו היו לו בן ובת מבן ובת חיים וראויים לילד קיים את המצווה שאחרי מותו אין נפק"מ מה קרה אחר שנפטר (וכן פסקו האחרונים)