סיכום מסכת ברכות פרק א ''מֵאֵימָתַי''

מסכת ברכות - מֵאֵימָתַי.

פרק ראשון במסכת ברכות בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי (יש בפרק חמש משניות).

הנושא הכללי: קריאת שמע, זמנה וברכותיה.

הרמב"ם, בהקדמה לפירושו למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות.

מבנה בתלמוד בבלי

סוגיא 1 [דף ב עמוד א]

המשנה דנה מממתי מתחיל ומתי נגמר זמן אמירת קריאת שמע בערב.

מזמן צאת הכוכבים (משעה שהכהנים שנטמאו מתחילים לאכול תרומה אחרי שטבלו במקווה[1]).

בנוגע לסיום זמן קריאתה נאמרו 3 דעות.

1. רבי אליעזר בן הורקנוס: עד סוף השליש הראשון של הלילה (סוף האשמורה הראשונה = חילוק הלילה מזמן השקיעה על הזריחה כמה שעות זמניות יש ואז השליש הראשון הוא נקרא אשמורה הראשונה).
2. חכמים[2]: עד חצות לילה [דעת חכמים מתבארת בדברי רבן גמליאל דיבנה].

רבן גמליאל דיבנה (גיסו של רבי אליעזר בן הורקנוס): עד עמוד השחר. [בענין זה מסופר סיפור על הבנים שלו (היו לו 3 בנים - רבן שמעון בן גמליאל השני, רבי חנינא בן גמליאל, רבי יהודה בן גמליאל) שבאו "מבית המשתה[3]" באמצע הלילה וסיפרו לו שלא הספיקו לקרוא קריאת שמע לפני חצות, והוא אמר להם שאם לא עלה עמוד השחר עדיין הם צריכים לקיים את מצוות קריאת שמע של הערב, ואמר להם שגם חכמים שאמרו ש"מותר עד חצות" באמת גם הם מודים שמותר עד עלות השחר, ומה שהם אמרו "עד חצות" כדי להרחיק אדם מן העבירה (שלא יאמר יש לי זמן וישכח לקרוא[4]), [והביא לכך ראיה מהקרבת הקורבנות של הלילה (שתפילת ערבית היא במקומה)] הקטרת החֵלֶב[5] (החלקים השומניים של הבהמה שמקריבים אותו על המזבח שעל הקרביים, הכליות, והכסלים) של כל הקורבנות, והאברים של קרבן עולה[6] (שכולו מוקטר בשלימות על המזבח) מקריבים אותם כל הלילה עד עלות השחר (ולא רק בתחילת הלילה) כמו שכתוב "זאת תורת העלה.. מוקדה על־המזבח כל־הלילה עד־הבקר" (ויקרא ו, ב), וכן סוגי קורבנות שנאכלים רק ליום אחד ולילה אחד[7]מותר להקריב אותם על המזבח עד עמוד השחר.

בגמרא

יש דיון רעיוני סתמאי מדוע לא התחילה המשנה עם דין קריאת שמע של הבוקר והתחילה עם קריאת שמע של הערב.

נאמרו שני תירוצים.

1. התנא שכתב את המשנה למד את הפסוק בפרשת ואתחנן (המובא בקריאת שמע) "בשכבך ובקומך" (דברים ו, ז) שמדבר על הזמן שצריך לקרוא קריאת שמע[8], וכיון שהפסוק הקדים את השכיבה (הערב) לקימה (הבוקר) לכן גם התנא הקדים את הערב לבוקר.
2. התנא ששנה את המשנה למד להתחיל מהלילה כי לפי היהדות היום מתחיל בלילה[9], וכמו שבסיפור בריאת העולם בספר בראשית כתוב (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, (ולכן הקדים את הערב לבוקר).
3. קושיא על התירוץ השני: במשנה הבאה[10] כתוב "בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה" והקדים את הבוקר לערב ואם אתה אומר שצריך תמיד להתחיל מהלילה איך שם התחיל מהיום?
4. תירוץ: התנא התחיל את המשנה הראשונה בדיון על קריאת שמע בערב, ובמשנה הבאה התחיל לעסוק בקריאת שמע בבוקר, ולכן המשיך מאותה נקודה בו עצר לפרש את הלכות ברכות קריאת שמע של הבוקר ואחר כך חזר שוב לערב (אבל הוא לא התחיל דיון חדש "בבוקר").