שאלה בתלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לג ב.
שאלה: מסכת בבא קמא בדף לג ב הגמרא מקשה איך אמרת שלדעת רבי ישמעאל כשהמזיק מכרו אינו מכור הרי בבריתא רשום שמכרו מכור? והתשובה שהוא מכור רק לרדיא,
ועוד הבריתא של רב תחליפא מדברת לפני שנגמר דינו של השור או לאחר שנגמר דינו של השור? אם לפני שנגמר דינו של השור למה מכרו - אינו מכור? (הרי בבריתא למעלה רשום מכרו מכור אפילו לרדיא ואם רבי תחליפא שנה לאחר שנגמר דינו למה הקדישו-מוקדש? הרי 27 שורות מלמעלה שור תם משעמד בדין הקדישו אינו מוקדש?
תשובה: בגמ' מובאות שני בריתות שרבא שהביא אותם ידע שהם סותרות והביא אותם בשביל להסביר ע"פ דבר ר"נ את הסתירה שביניהם (ראה שוטנשטין הע' 2 בע"ב).
הבריתא הראשונה היא מהתוספתא והיא מבואת בתחילת העמוד בחלקה הקטן (והתניא מכרו מכור) ואח"כ במלואה היא מחלקת בין לפני העמדה בדין לאחרי העמדה בדין וז"ל במלואה "ת"ר: שור תם שהזיק, עד שלא עמד בדין, מכרו - מכור, הקדישו - מוקדש, שחטו ונתנו במתנה - מה שעשה עשוי; משעמד בדין, מכרו - אינו מכור, הקדישו - אינו מוקדש, שחטו ונתנו במתנה - לא עשה ולא כלום", ע"כ מהבריתא הראשונה.
הבריתא השניה היא של רב תחילפא בר מערבא שאמר מכרו אין מכור והקדישו אינו מוקדש,
ונקדים כל מקום אצלנו חוץ מהבריתא הראשונה הכל מדובר על קודם העמדה בדין (כך סוברים רש"י ועוד ראשונים בביאור הסוגיה יש ראשונים שחלקו על כך אך אכמל"ב)
ועוד נקדים שאין הבדל בין הקדש למכירה אם יכול למכור הוא יכול גם להקדיש ואם הוא לא יכול להקדיש אינו יכול גם למכור (ראה בשוטנשטין בע"א הע' 35).
מה שנאמר בבריתא השניה למסקנת הגמ' הוא לכ"ע וזה פירושו מכרו המזיק אינו מכור היינו שזה עדיין משועבד לניזק אך הוא מכור לענין חרישה ולכן אין סתירה למה שכתוב בבריתא הראשונה ששם כתב שמכרו מכור והיינו לחרישה (ופשיטא שקודם העמדה בדין שלאחר העמדה בדין יתבאר שם בהמשך) משא"כ לענין השיעבוד שזה עדיין משועבד לניזק (זה לרבי ישמעאל אך לרבי עקיבא אינו מכור גם לענין חרישה והבריתא לא כשיטתו אלא כשיטת רבי ישמעאל ראה שוטנשטין הע' 15 ו20 בע"ב)
לענין הקדש בבריתא הראשונה (בחלק של קודם העמדה בדין) כתב הקדישו מוקדש וגם בבריתא השניה ודו"ק.
אמנם בבריתא השניה (רב תחליפא ) רש"י רושם על מכרו אינו מכור "ואפילו לרדיא" זה לפי ההו''א אבל למסקנא הגמרא חוזרת בה מההבנה הזאת וסוברת כנל שרק לענין השיעבוד אינו מכור משא''כ לרדיא ראה רשי ד''ה מכרו אינו מכור ורשי ד''ה לעולם מזיק ושוטנשטין הע' 12 והע' 15.
