מינוי עו״ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה

ביוגרפיה וקריירה מוקדמת

מיכאל ראבילו (נהגה: רַבֶּלוֹ; נולד ב-16 באוקטובר 1966) הוא עורך דין ישראלי, שותף בכיר במשרד עורכי הדין א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', המתמחה במשפט אזרחי, משפט מסחרי וליטיגציה.

ראבילו נולד למשפחה יהודית-איטלקית בעלת שורשים עמוקים בעולם המשפט; סבו, אמיליו ראבילו, ואבי-סבו כיהנו כעורכי דין מצליחים באיטליה. אביו הוא פרופ' מרדכי אלפרדו ראבילו, פרופסור אמריטוס למשפטים בהאוניברסיטה העברית בירושלים ובהמכללה האקדמית צפת. אחיו הוא הרב עמוס ראבילו, דיין בבית הדין "ארץ חמדה גזית".

ראבילו למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת הר עציון. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה כלוחם בחיל השריון. עם שחרורו, פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את תוארו הראשון ב-1993 (בהמשך השלים גם תואר שני במשפטים באותו מוסד). במהלך לימודיו נבחר לחבר מערכת בכתב העת "משפטים" ושימש עוזר מחקר בתחומי דיני חוזים, דיני ראיות ומשפט חוקתי.

עם תום לימודיו התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון. ב-1994 הוסמך כעורך דין והצטרף למשרד שמרון-מלכו, שם צמח לאורך השנים עד שהפך לשותף. במסגרת עבודתו במשרד ניהל הליכי חדלות פירעון מורכבים ורחבי היקף, ובהם תיקי קריסת חברת הבנייה חפציבה דיור ואחזקות וחברת קרתא (פרויקטים לפיתוח עירוני בהיקף של מעל 100 מיליון דולר).

ראבילו נשוי לרבקה, אף היא עורכת דין, והוא אב לארבעה ילדים.

פעילות משפטית ופוליטית בשירות נתניהו והליכוד

לאורך השנים ביסס ראבילו את מעמדו כאחד מאנשי הסוד הקרובים והמשפיעים ביותר על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל מפלגת הליכוד, כשהוא משמש כפרקליטם האישי והפוליטי המוביל בהליכים רגישים בבית המשפט העליון.

כשירות ראש הממשלה ומימון משפטי: ייצג את נתניהו בעתירות הנוגעות לכשירותו לכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום, וכן בדיונים מול מבקר המדינה ובג"ץ בנושא אישור קבלת מימון חיצוני להגנתו המשפטית.

עתירות חוקתיות ומינויי שרים: הגן על עמדת הקואליציה בעתירות נגד תיקונים לחוקי יסוד (כגון חוק הנבצרות וביטול עילת הסבירות) וייצג את נתניהו בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה.

משא ומתן קואליציוני: ניהל מטעם הליכוד את המשא ומתן הפוליטי שהוביל להצטרפותם של גדעון סער ומפלגת הימין הממלכתי אל ממשלת ישראל השלושים ושבע.

תביעות דיבה ותיקים אישיים: ייצג את בני הזוג נתניהו בשורה של תביעות לשון הרע, בהן תביעתו של בנימין נתניהו נגד רביב דרוקר וערוץ 10, וכן ייצוגה של שרה נתניהו בתביעות מול עוזרת הבית ליליאן פרץ והעיתונאי בן כספית.

ייצוג בעתירות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר

אחד התיקים הבולטים בהם ייצג ראבילו את הממשלה ואת נתניהו היה בעתירות לבג"ץ שדרשו להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדלי אירועי 7 באוקטובר 2023. בדיונים בפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ טען ראבילו כי לדרג השיפוטי אין סמכות חוקית להתערב בשיקול דעתה הבלעדי של הרשות המבצעת בנושא זה. הוא טען כי "אין תקדים לכך בשום מדינה דמוקרטית" וכי "טרם בשלה העת" להקמת ועדה, בשל המצב הביטחוני והלחימה הפעילה.

הבחירה לתפקיד מבקר המדינה (2026)

לקראת תום כהונתו בת שבע השנים של המבקר היוצא מתניהו אנגלמן, קידם בנימין נתניהו את מועמדותו של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. המועמדות עוררה התנגדות עזה מצד האופוזיציה ומשפטנים, שהצביעו על ניגוד עניינים חריף: חשש כי אדם ששימש כעורך דינו האישי ואיש סודו של ראש הממשלה, יידרש לבקר באופן אובייקטיבי את פעולות הממשלה ואת אירועי 7 באוקטובר.

ב-3 ביוני 2026 נערכו הבחירות החשאיות במליאת הכנסת:

בסבב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות, ואילו ראבילו קיבל 57 קולות. מאחר שלא הושג הרוב המוחלט הנדרש של 61 קולות, נערך סבב שני.

לקראת הסבב השני דווח על לחץ בתוך הקואליציה, וחברי כנסת מהליכוד תיעדו את הצבעתם מאחורי הפרגוד. בין המתעדים פורסמו שמותיהם של חנוך מילביצקי, קטי שטרית ואחרים. האופוזיציה טענה כי מדובר בהפרה בוטה של עקרון החשאיות. בעקבות כך נקטעה ההצבעה לזמן מה, ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה הצהיר כי לא ניתנה הנחיה רשמית לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, וכי הנחיה כזו אינה חוקית. עם זאת, טען אוחנה כי חשאיות ההצבעה היא זכות וולונטרית של חבר הכנסת, ולא חובה מוחלטת, וכי חבר כנסת המעוניין לתעד את הצבעתו רשאי לעשות כן.

בסופו של דבר נבחר ראבילו ברוב של 61 קולות מול 57 קולות לאלרון.

מיד לאחר ההכרזה הוגשו שבע עתירות לבג"ץ נגד חוקיות המינוי, בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון, סיעת יש עתיד, ח"כ נעמה לזימי ואחרים. באופן חסר תקדים הצטרף גם השופט בדימוס יוסף אלרון לעתירות וביקש להקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד.

ב-18 ביוני 2026 קיים בית המשפט העליון דיון בעתירות. נכון למועד זה, כניסתו המתוכננת של ראבילו לתפקיד ביולי 2026 נותרה מותנית בהכרעת בג"ץ.