עו\"ד הרב צבי פרייזלר ז׳׳ל (1931–2023)

עו"ד צבי פרייזלר ז"ל (תרצ"א – תשפ"ג) משפטן, עורך וחוקר – עורך הקודקסים והמפתחות בארון הספרים היהודי והישראלי

צבי פרייזלר (י"ג בתמוז תרצ"א – א' באלול תשפ"ג; 1931–2023) היה דמות ייחודית בנוף התרבותי והתורני של מדינת ישראל. כמשפטן בכיר וכחוקר המשפט העברי, הקדיש קרוב לחמישה עשורים למפעל חיים אדיר של סידור, עריכה והנגשה של אלפי דפי תלמוד, הלכה וחקיקה. פועלו התמקד ביצירת "מפתחות ערכים" (קודקסים) מפורטים, שהפכו חיבורים רחבי יריעה לנגישים ושימושיים עבור הציבור הרחב ועבור אנשי מקצוע.

ביוגרפיה

שנות השואה והעלייה

צבי נולד בגרמניה בשנת 1931 למשה וגוסטה ז"ל. בימי החושך של השואה נגדעו חיי משפחתו, והוא נותר שריד יחיד מביתו לאחר שהוריו ואחיו נספו. כנער שחווה על בשרו את חורבן יהדות אירופה, עלה ארצה כ"אוד מוצל מאש" והחל בבניית חייו מחדש מתוך מסירות למפעל התקומה בארץ ישראל.

עם עלייתו, קשר קשרי חברות אמיצים עם רעים שליוו אותו לאורך כל הדרך, והיה ידוע בקהילתו כאדם המשלב תורה ודרך ארץ, מעורב בחיי הרוח ומקפיד על קלה כחמורה, תוך שהוא נוהג בעין טובה ובסבלנות כלפי כל אדם.

קריירה משפטית וציבורית

לאחר שהוסמך כעורך דין, השתלב פרייזלר בשירות הציבורי ושימש כיועץ משפטי במשרד הפנים וברשויות מקומיות. מומחיותו הייחודית הייתה ביכולת לארגן מערכות חוקים סבוכות לכדי קבצים נהירים. ניסיון זה שימש לו מאוחר יותר כבסיס למפעלו התורני.

כחוקר ותיק וממייסדי המכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה העברית, פעל לצדו של פרופ' מנחם אלון ז"ל. מחקריו ביקשו למצוא את נקודות המפגש בין המשפט הנוהג לבין עומקה של ההלכה, מתוך הבנה כי התורה היא תורת חיים הרלוונטית לכל דור.

הוצאת "כתובים" ומפעל הקודקסים

בשנת תשל"ה (1975) ייסד את הוצאת "כתובים", שהפכה לבית היוצר למפתחות (קודקסים) המובילים בישראל. פרייזלר האמין כי הידע אינו צריך להיות נחלתם של יחידי סגולה בלבד, וכי באמצעות סידור נכון ניתן לפתוח את אוצרות הרוח לכל לומד.

חלוציות בעריכת מפתחות

עיקר תרומתו של פרייזלר לא הייתה רק בהדפסת הספרים, אלא בעריכה המהותית שלהם. הוא פיתח מתודולוגיה ייחודית של מפתחות ערכים אנציקלופדיים:

1. הנגשה מושגית – חילוץ נושאים מודרניים (כמו "דיני עבודה", "איכות סביבה", "רפואה") מתוך הטקסטים העתיקים.
2. ריכוז בכרך אחד – הוצאת מהדורות מוגהות ומדויקות של חיבורי ענק בכרכים מרוכזים לטובת המשתיין.
3. דיוק מדעי ותורני – הקפדה על נוסחאות מדויקות (כגון דפוס ונציה בירושלמי או כתבי יד ברמב"ם) לצד סידור מודרני.

חיבוריו הבולטים (מתוך קטלוג ההוצאה):

• ארון הספרים היהודי: מהדורות מפתחות לתלמוד הבבלי, למשנה תורה לרמב"ם, לשולחן ערוך ולתלמוד הירושלמי. כל אלו יצאו לאור בליווי מפתחות מפורטים המכילים עשרות אלפי ערכים.
• קודקסים משפטיים: עריכת קובצי החיקוקים המרכזיים של מדינת ישראל, בהם: "חיקוקי השלטון המקומי", "חוק התכנון והבנייה", "דיני מקרקעין", "דיני בריאות ורוקחות", ו"לקסיקון המשפט".

חייו האישיים ומורשתו: "ספריו הם תולדותיו"

במישור האישי, צבי לא זכה להקים משפחה, לא נשא אישה ולא היו לו ילדים. במציאות חיים זו, הפכו ספריו וחיבוריו ל"בניו ובנותיו". חז"ל לימדונו כי "כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו", וצבי, במפעלו הכביר, לימד והנגיש תורה לרבבות.

חייו היו מלאים בתוכן רוחני ובקשרים חברתיים עמוקים. הוא היה אהוב על הבריות, והיה ידוע בנאמנותו המופלגת לחבריו ולקרובי משפחתו הרחוקים, שראו בו עמוד תווך של חוכמה וצניעות. על אף שהיה ערירי בביתו, מעולם לא היה בודד; ביתו היה מלא ספרים והגות, וליבו היה פתוח לכל אדם.

פטירתו והנצחתו

צבי פרייזלר נפטר בשיבה טובה ביום א' באלול תשפ"ג (17 באוגוסט 2023) בגיל 92. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.

על מצבתו נחקק זכרם של הוריו ואחיו שנספו בשואה, ובכך הונצח הקשר שבין החורבן שחווה בילדותו לבין בניין הרוח שהקים בחייו. מורשתו ממשיכה לחיות בכל פעם שתלמיד חכם פותח את מפתח הרמב"ם או שעורך דין מעיין בקובץ חוקי התכנון והבנייה שערך – כולם פירותיו של אדם אחד שגאל את הידע והפכו לנחלת הכלל.

יהי זכרו ברוך.

נספח: מיקום קבורה

• בית העלמין: הר הזיתים
• חלקה: צור 03, חלקה 08, שורה 31, מקום 176.