עין משפט השלם מסכת עוקצין פרק א

מסכת עוקצין פרק א

משנה א כל שהוא יד ולא שומר מיטמא ומטמא ולא מצטרף שומר אף על פי שאינו יד מיטמא ומטמא ומצטרף לא שומר ולא יד לא מיטמא ולא מטמא:

כל שהוא וכו'. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה ב כל שהוא יד ואינו שומר מתטמא ומטמא ולא מצטרף, וכל שהוא שומר אף על פי שאינו יד מטמא ומתטמא ומצטרף, וכל שאינו לא שומר ולא יד אינו מתטמא ולא מטמא ואין צריך לומר שאינו מצטרף, כיצד מתטמא ומטמא ואינו מצטרף, שאם נגעה טומאה ביד נטמא האוכל התלוי בו, ואם נגעה טומאה באוכל נטמא היד, ואין היד מצטרפת עם האוכל להשלימו לכביצה או לכחצי פרס, אבל אם היה שומר הרי זה מצטרף לכביצה ולכחצי פרס.

משנה ב שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין והפיטמא שלהן בין לחה בין יבשה והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל שרשי החזרים והצנון והנפוס דברי [1]ר"מ רבי יהודה אומר שרש צנון גדול מצטרף והסיב שלו אינו מצטרף שרשי המיתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן והשדרה של שבולת והלבוש שלה [2]ר' אליעזר אומר אף הסיג של רצפות הרי אלו מיטמאין ומטמאים ומצטרפין:

שורשי השום וכו' והלבוש שלה. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה יט ואלו מתטמאין ומטמאין ומצטרפין שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין, והפטמה שלהן בין לחה בין יבישה, והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל, ושרשי החזרין והנפוס, ושורש צנון גדול מצטרף, והסיב שלו אינו מצטרף, ושרשי המנתא והפיגם, ושרשי ירקות שדה וירקות גינה שעיקרן לשתלים, והשורה של שיבולת והלבוש שלה, ועוקצי תאנים וגרוגרות, והכלסים והחרובין. 

משנה ג אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפין שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהם יבשים והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן יד האשכול כל שהוא וזנב של אשכול שריקנו ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים וקנה של שבולת ג' טפחים ויד כל הנקצרים שלשה ושאין דרכן לקצר ידיהם ושרשיהם כל שהן ומלעין של שבולין הרי אלו מיטמאים ומטמאין ולא מצטרפין:

אלו מיטמאין וכו'. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה כ ואלו מתטמאים ומטמאין ולא מצטרפין, שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן יבשין, והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל, ומלעין של שבולים והן השערות השחורות שבראש השבולת שדומין כמו מסר, ועוקצי האגסים והקרוסטמלין והפרישין והעוזרדין, ועוקץ דלעת טפח הסמוך לאוכל, ועוקץ קונדס טפח, וכן יד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן, והפרכיל הוא השריג שהאשכלות תלויין בו, ויד האשכול כל שהוא, וזנב האשכול שריקנו, ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים, והמכבד הוא העץ האדום שהשרביטין תלויין בו והתמרין דבוקות בשרביטין, וקנה השבולת שלשה טפחים, ויד כל הנקצרין שלשה טפחים, ושאין דרכו להקצר ידיהם ושרשיהן כל שהן, כל אלו מתטמאין ומטמאין ולא מצטרפין מפני שהן ידות אוכלין.

משנה ד אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין שרשי קולסי הכרוב וחלפות תרדים והלפת את שדרכם ליגזז ונעקרו [3]ר' יוסי מטמא בכלן ומטהר בשרשי קולסי הכרוב והלפת:

אלו לא מיטמאין וכו'. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה כא ואלו לא מתטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין, שאר כל העוקצים, ושרשי קלחי הכרוב, וחלפי תרדים וחלפי הלפת והן העיקרין שנשארו בקרקע כשלקטו הכרוב והלפת וחזרו והחליפו, וכל השרשין שדרכן להגזז שנעקרו עם האוכל, הפטמה של רימון מצטרפת, והנץ שלו אינו מצטרף.

משנה ה כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים [4]ר' יוסי מטמא, פסיגה של אשכול שריקנה טהורה שייר בה גרגיר אחד טמאה שרביט של תמרה שריקנו טהור שייר בו תמרה אחת טמא וכן בקטניות שרביט שריקנו טהור שייר בו גרגיר אחד טמא [5]רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטניות מפני שהוא רוצה במשמושן:

כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה ח כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורין.

פסיגה של אשכול וכו' אחד טמא. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה ט פסיגה של אשכול שריקנה טהורה, ואם נשתייר בה גרגר אחד ה"ז יד לאותו גרגר ומקבלת טומאה, וכן שרביט תמרה שריקנו טהור, שייר בו תמרה אחת טמא, וכן שרביט קטניות שריקנו טהור, שייר בו גרגר אחד מקבל טומאה.

משנה ו עוקצי תאנים וגרוגרות והכלוסים והחרובים הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין [6]רבי יוסי אומר אף עוקץ דלעת, עוקצי האגסין והקרוסטמלין והפרישין והעוזרדין עוקץ דלעת טפח עוקץ קונרס טפח [7]רבי אלעזר ברבי צדוק אומר טפחיים, הרי אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפים ושאר כל העוקצים לא מיטמאין ולא מטמאין:

עוקצי תאנים וכו' ומצטרפין. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה יט ואלו מתטמאין ומטמאין ומצטרפין שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין, והפטמה שלהן בין לחה בין יבישה, והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל, ושרשי החזרין והנפוס, ושורש צנון גדול מצטרף, והסיב שלו אינו מצטרף, ושרשי המנתא והפיגם, ושרשי ירקות שדה וירקות גינה שעיקרן לשתלים, והשורה של שיבולת והלבוש שלה, ועוקצי תאנים וגרוגרות, והכלסים והחרובין.

עוקצי האגסין וכו' קונרס טפח. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה כ ואלו מתטמאים ומטמאין ולא מצטרפין, שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן יבשין, והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל, ומלעין של שבולים והן השערות השחורות שבראש השבולת שדומין כמו מסר, ועוקצי האגסים והקרוסטמלין והפרישין והעוזרדין, ועוקץ דלעת טפח הסמוך לאוכל, ועוקץ קונדס טפח, וכן יד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן, והפרכיל הוא השריג שהאשכלות תלויין בו, ויד האשכול כל שהוא, וזנב האשכול שריקנו, ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים, והמכבד הוא העץ האדום שהשרביטין תלויין בו והתמרין דבוקות בשרביטין, וקנה השבולת שלשה טפחים, ויד כל הנקצרין שלשה טפחים, ושאין דרכו להקצר ידיהם ושרשיהן כל שהן, כל אלו מתטמאין ומטמאין ולא מצטרפין מפני שהן ידות אוכלין.

הרי אלו וכו' מטמאין. רמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק ה הלכה כא ואלו לא מתטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין, שאר כל העוקצים, ושרשי קלחי הכרוב, וחלפי תרדים וחלפי הלפת והן העיקרין שנשארו בקרקע כשלקטו הכרוב והלפת וחזרו והחליפו, וכל השרשין שדרכן להגזז שנעקרו עם האוכל, הפטמה של רימון מצטרפת, והנץ שלו אינו מצטרף.