שאלה: בפרשת המן שמתי לב לדבר מענין שבזמן המדבר היה אוכל מן השמיים אבל מים בזמן המדבר היה מן הארץ מהאבן, לעומת זאת היום זה הפוך המים זה מן השמים שזה הגשם והאוכל מגיע מן הארץ שזה צומח מן הארץ, אשמח לקבל הסבר למה בדיוק שבזמן המדבר האוכל מן השמים והמים מן האדמה והיום זה הפוך?

תשובה: בספר תורה שלמה חי"ד בשלח לרב מנחם מנדל כשר עמ' קפז ליקט כמה מדרשים בענין זה וע"פ דבריו שמה יתורץ מה שקשה לך.

 וז"ל בילקוט המכירי תהלים מתנ״י בשלח כ: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, לא היה צריך לומר מן השמים אלא מן הארץ, זש״ה כל אשר חפץ ה׳ עשה בשמים ובארץ, כו׳ דרכן של שמים להוריד טל ומטר, וארץ להוציא לחם, שנא׳ ארץ ממנה יצא לחם (איוב כח, ה), וכשבקש עשה את הלחם שירד מן השמים, שנא׳ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, והטל שיעלה מן הארץ, שנא׳ ותעל שכבת הטל. וראה תנחומא בראשית ד: אמר רבי חנינא בן גמליאל, בנוהג שבעולם חיטין מלמטה ומים מלמעלן, והקב״ה אינו עושה כן, אלא חיטין מלמעלה, שנא׳ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ובשמו״ר שם ב: ד״א וה׳ אלהי הצבאות שהוא עושה צביונו בעולם, כשבקש הוציא לחם מן הארץ, שנא׳ להוציא לחם מן הארץ, והוריד מים מן השמים, שנא׳ (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים, וכשבקש העלה מים מן הארץ, שנא׳ (במדבר כא, יז) עלי באר ענו לה, והוריד מן לישראל מן השמים, שנא׳ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. שם ו: בבשר ודם המים מלמעלן והלחם מלמטן, והקב״ה אינו כן, אלא המים מלמטן זו הבאר, שנא׳ עלי באר וגו׳, והלחם מלמעלה, שנא׳ הנני ממטיר לכם וגו', הוי אין כמוך באלהים ואין כמעשיך. וכ״ה בפסיקתא דר״כ שם. ובמדרש פטירת משה רבינו: גם בשבילך שניתי מעשה שמים וארץ, שדרכן של שמים להוריד טל ומטר וארץ להוציא לחם, ואתה אמרת לי: איני רוצה בזה, אלא השמים יורידו לחם והארץ תוציא מים, וכן עשיתי, שנא׳ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ואומר עלי באר ענו לה. ובזהר ח״ב סא: תא חזי ישראל כד עאלו ואתדבקו במלכא קדישא בגין גלויא דרשימא קדישא כדין זכו למיכל נהמא אחרא עלאה יתיר ממה דהוה בקדמיתא. בקדמיתא כד נפקו ישראל ממצרים עאלו בנהמא דאקרי מצה והשתא זכר ועאלו למיכל נהמא אחרא עלאה יתיר מאתר עלאה, דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, מן השמים ממש. ובההוא זמנא אשתכח להו לישראל מאתר דא. חברייא דמשתדלי באורייתא מאתר אחרא עלאה יתיר אתזנו, מאי הוא, כמה דכתיב (קהלת ז, יב) החכמה תחיה בעליה, אתר עלאה יתיר. וכ״ה בזהר שם מ. וזח״א רמו. ובזהר ח״ג רצב: ולא אזדמן מנא דנפל מהאי טלא בר ההוא זמנא בזמנא דאזלו ישראל במדברא וזן להו עתיקא דכלא מהאי אתר, מה דלא אשתכח לבתר, הה״ד הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, כד״א (בראשית כז, כח) ויתן לך האלהים מטל השמים וגו׳ האי בההוא זמנא. וראה בתק״ז תקונא תליתאה בהשמטות.